תוספת ביסולפיט לפני התסיסה לא מספיקה לעצור מלולקטית,
הכוונה לא להוסיף ביסולפיט אחרי התסיסה עד לסיום המלולקטית,

חנקן הוא מצויין, הבעיה היא שהוא קל יותר מהאוויר כך שהוא בורח, המעלה של CO2 (וכן של אורגון שהוא הכי יקר) היא שהוא כבד יותר וכך הוא נשאר יותר זמן על פני היין.

כן, כדי לאפשר לגז שנותר מומס ביין להתנדף. בכל מקרה צריך למלא (כמעט) עד למעלה ולאטום לחלוטין (מלבד הנשם).

לא קריטי היישון בשמש, במיכל זכוכית זה יכול להיות מידי חשוף וחם, אא"כ אתה מכסה אותו במשהו אטום,
חשוב לנהל את התסיסה בכל המובנים,
בד"כ אין מלולקטית, מוסיפים ביסולפיט מיד,

גלוקוז מתוק פחות מסוכר לבן, מצד שני לסוכר לבן יש את הבעיה שהוא מתפרק עם הזמן (בסביבה חומצית) לגלוקוז ופרוקטוז ומשנה את הטעם מכפי שהיה בהתחלה. הכי טוב זה להשתמש עם סירופ סוכר אינוורטי שזה סוכר לבן שפורק לגלוקוז ופרוקטוז. אם אתה לא משיג, אפשר להכין בבית באמצעות המסת סוכר לבן במים עם 1 גר' חומצה טרטרית או חומצות לימון לכל קילו סוכר עד להרתחה.