ציוד ואביזרים להכנת יין - מדריך מצולם

[אליהו - מנהל]

ציוד ואביזרים להכנת יין - מדריך מצולם

לפני קריאת מדריך זה, מומלץ לעבור על המדריכים הבאים:

מבוא להכנת יין ביתי

הכנת יין ביתי - מילון מונחים

אם אתם חושבים על הכנת יין ביתי, סביר להניח, שתרצו לבצע היכרות עם הציוד והאביזרים המשמשים להכנת יין, במאמר הבא נבצע סקירה של הכלים בהם נעשה שימוש בהכנת יין ביתי לפי סדר השימוש בהם בתהליך ייצור היין:

עיבוד הענבים

קראשר:

ה'קראשר-דיסטמר' (מאנגלית: Crusher-Destemmer), 'מועך-מפריד', או בשמו התקני על פי האקדמיה 'מפרד-מרסק', הוא המכשיר הראשון שבא במגע עם הענבים בתהליך הייצור, המכשיר מבצע שתי פעולות - הפרדת הענבים מהשזרות (הגבעולים שאליהם מחוברים גרגירי הענב) ומעיכת הענבים לשחרור הנוזל שנמצא בתוכם, הסדר שבו המכשיר מבצע את שתי הפעולות - הפרדה ואחר כך מעיכה או להיפך, משתנה בין מכשיר למכשיר, כאשר העדיפות המקצועית היא להפרדה לפני המעיכה, משום שכך נמנע מיצוי של טעמי לוואי שנמצאים בשזרות, אל תוך היין.

במכשיר המצוי אצל יצרנים ביתיים ומבצע קודם את המעיכה ואח"כ את ההפרדה, הפעולות מתבצעות בצורה הבאה: אשכולות הענבים נמעכים בין שני גלגלי גומי או מתכת שמסתובבים האחד כלפי השני, פעולת המעיכה גורמת גם להפרדת העבים מהשזרות, בשלב זה, תערובת הענבים עם השזרות, נופלת אל תחתית המכשיר שם מותקן תוף מתכת מנוקב שמאפשר לענבים ולמיץ שזב מהם לצאת מפתח המכשיר שם מציבים מיכל לקליטת הענבים המעוכים, בעוד והשזרות, מסולקות דרך פתח בצידו של המכשיר.

ניתן לרכוש מכשיר 'מועך-מפריד' לשימוש ביתי שמופעל באמצעות סיבוב גלגל ידני במחיר של כ- 1500 שקלים (כולל מעמד שעליו מוצב המכשיר), או מכשיר ממונע בעלות של כמה אלפי שקלים.

לפחות בשלב הראשון, יצרנים ביתיים רבים, בפרט כאלו שמיצרים (או מתכננים לייצר) כמויות קטנות, אינם מעוניינים להשקיע את סכום הכסף הדרוש לרכישת המכשיר, במקום זאת ניתן לרכוש ענבים ממשווק/יקב שמאפשר את ביצוע ההפרדה והמעיכה במכשיר שברשותו (לעיתים בתוספת תשלום), במקרה כזה יש להגיע לקבלת הענבים עם מיכל שניתן לסגירה הרמטית בכדי למנוע נזילות במהלך השינוע.

אם גם אפשרות זאת נמנעת מכם ואתם מתכננים לייצר כמות קטנה של יין, תוכלו לבצע את ההפרדה והמעיכה בשיטה המסורתית של דריכת הענבים באמצעות כפות הרגליים בתוך גיגית רחבה.

אפשרות נוספות היא להסתפק במכשיר ידני שאינו מבצע הפרדה אלא מעיכה בלבד (קישור לרכישה מאמזון), במקרה של שימוש במכשיר כזה או במקרה של מעיכה ידנית, יש להפריד את השזרות לאחר המעיכה בצורה ידנית.

ציוד תסיסה

מיכל תסיסה:

את תערובת מיץ הענבים עם הקליפות והגרעינים (במקרה של ייצור יין אדום), שנקראת בשלב זה 'תירוש', מעבירים אל המיכל שבו תתרחש התסיסה, מיכל התססה ליין אדום הוא על פי רוב, מיכל מפלסטיק בעל פתח רחב שמאפשר גישה נוחה אל התירוש/יין שבתוכו, עבור כמויות קטנות של עד כ- 20 ק"ג ענבים, ניתן להשתמש בדליי פלסטיק בסגנון של דליי צבע, אותם ניתן להשיג בחנויות המתמחות, לצורך כמויות גדולות יותר של ענבים, המיכל המקובל הוא מיכל פלסטיק כחול שמכונה 'פחמס' (ע"ש החברה המייצרת), זהו מיכל עשוי מפלסטיק מאושר מזון בצבע כחול שמצויד במכסה שניתן לסגירה הרמטית בעזרת חבק ממתכת, מיכל מסוג זה הוא הפתרון האידיאלי לשינוע של תירוש לאחר מעיכה למרחקים גדולים.

בחלק מהחנויות המתמחות, תוכלו להשיג סוגים נוספים של מכלי תסיסה מפלסטיק בגדלים ובצורות שונות, בכל מקרה, חשוב להקפיד כי החומר ממנו עשוי המיכל, הינו מאושר מזון.

אם אתם מתכננים לייצר כמות גדולות של יין (מאות ליטרים), ייתכן שכדאי לכם לשקול רכישה של מיכל מסוג 'מיכל תמיד מלא', זהו מיכל עשוי נירוסטה שהמכסה שלו צף על גבי הנוזל ונאטם בעזרת חגורת גומי מתנפחת, כך שניתן לאחסן בו כל כמות של יין מבלי להותיר חלל אוויר בראש המיכל, מה שהופך אותו מתאים גם ליישון ולא רק לתקופת התסיסה, זאת בשונה ממכלים מסוגים אחרים שבהם יש קושי לשמור על מיכל מלא, אטום וללא חלל אוויר כך שהם חושפים את היין שבתוכם לחמצן ואינם מתאימים ליישון.

במקרה של הכנת יין לבן, מיץ הענבים מופרד מהקליפות מייד לאחר המעיכה והתסיסה מתרחשת בנוכחות המיץ הצלול בלבד, תסיסה של יין כזה מתרחשת במיכל סגור מזכוכית מסוג 'דמיג'אן', עליו נרחיב בהמשך תחת הקטגוריה 'מיכל יישון'.

משוט ערבול:

מוט עם כף שטוחה בסופו, משמש לערבול התירוש או היין במיכל התסיסה לאחר הוספת חומרים שונים ולצורך 'ביקוע הכיפה' במהלך התסיסה האלכוהולית, יש להשתמש במשוט מנירוסטה שניתן להשיג בהזמנה און-ליין לרכישה בעלי-אקספרס, לרכישה באמזון.

ציוד בדיקה

הידרומטר:

הבדיקה הראשונה שנרצה לבצע על התירוש הטרי היא בדיקת סוכר, כלומר, בדיקה שתלמד אותנו כמה אחוזי סוכר ישנם בתירוש, כך שנוכל להעריך את אחוז האלכוהול הצפוי ביין ולעקוב אחרי התקדמות התסיסה לפי הירידה בכמות הסוכר, בדיקת סוכר מתבצעת באמצעות כלי שנקרא 'הידרומטר', ההידרומטר הוא כלי למדידת הצפיפות (המשקל הסגולי) של נוזל, את ההידרומטר משקיעים בתוך הנוזל, ככל שהנוזל צפוף יותר, ההידרומטר ישקע פחות ואת התוצאה, קוראים לפי קו הסימון שמקביל לגובה פני הנוזל.

הידרומטר המיועד לייצור יין מסומן בדרך כלל בשנתות (קווי סימון), לפי שלשה סולמות (סקאלות) שונים - משקל סגולי, 'בריקס' ואלכוהול פוטנציאלי: לרכישה באמזון, לרכישה בעלי-אקספרס.

משקל סגולי הוא הערך שמקביל למשקל של 1 מ"ל מהנוזל הנבדק, במים המשקל הסגולי הוא 1.000 וככל שהתירוש מכיל יותר סוכר הערך יהיה גבוה יותר.

מדד בריקס הוא חישוב כמות הסוכר בנוזל לפי המשקל הסגולי והוא מבטא את אחוז הסוכר בנוזל במשקל/משקל, כלומר, גר' סוכר מתוך 100 גר' נוזל.

אלכוהול פוטנציאלי הוא הערכה של אחוז האלכוהול שצפוי להיות ביין, אם כל הסוכר בתירוש יהפוך לאלכוהול בתהליך התסיסה, קיימות כמה נוסחאות לחישוב אלכוהול פוטנציאלי (ראו כאן), אם כי החישוב הפשוט קובע כי האלכוהול הפוטנציאלי שווה לערך הבריקס חלקי 1.75.

לצורך מדידה בהידרומטר יש להצטייד ב'משורה' - כלי בצורה גלילית שבו ממלאים את התירוש או את היין לצורך הבדיקה, ניתן להשיג משורות מפלסטיק או מזכוכית (לרכישה בעלי-אקספרס, לרכישה באמזון) מומלץ להשתמש במשורה מזכוכית.

מד-חום:

מד-חום משמש למדידת הטמפרטורה בשלבים שונים, בעיקר במהלך התסיסה האלכוהולית כחלק מהמעקב והפיקוח על התסיסה אך גם במהלך הכנת השמרים היבשים להוספה אל התירוש ובהזדמנויות נוספות, ניתן להשתמש במד-חום מזון בסיסי (עדיף בעל תצוגה דיגיטלית) עם דוקרן, אך מומלץ להצטייד גם במדחום עם כבל ארוך שניתן להחדירו אל תוך מיכל התסיסה ולבצע מעקב רציף אחרי היין שבמיכל התסיסה.

משקל:

משקל משמש לשקילת החומרים השונים אותם מוסיפים אל היין, בין היתר - שמרים, ביסולפיט ועוד, ליצרנים ביתיים שמתעסקים עם כמויות קטנות של ענבים ויין, מומלץ לא להסתפק במשקל מטבח בסיסי בעל תצוגה של 1 גר', טווח השגיאה של משקלים כאלו הוא גדול ויכול להביא לטעויות קריטיות בהוספת חומרים שונים אל היין, המשקל המומלץ, הוא משקל דיגיטלי בעל תצוגה של 0.01 (או לכל הפחות 0.1) אותו ניתן להשיג בחנויות טמבור וכלי בית או בהזמנה און-ליין.

בקבוק מדידה:

הדרך הנכונה להוסיף חומרים שונים אל היין (ביסולפיט, לדוגמה) היא בעזרת הכנת תמיסה בעלת ריכוז מסוים מהחומר והוספתה אל היין בעזרת מזרק, מדידה של תמיסה נוזלית קלה ומדויקת יותר מאשר מדידה של חומר מוצק.

לצורך הכנה של תמיסות כאלו מומלץ להשתמש בבקבוק מדידה מעבדתי - בקבוק שמשמש למדידה של נוזל בנפח מסוים, על צוואר הבקבוק מסומן קו שמסמן את גובה המילוי למדידת נפח הנוזל שנקוב על הבקבוק, לצורך הכנת תמיסות שונות במהלך ייצור היין, מומלץ להשתמש בבקבוק מדידה בנפח של 100 מ"ל.

מזרק / פיפטה:

לצורך מדידה של תמיסות מהסוג שהוזכר, במטרה להוסיף כמות מדויקת מהתמיסה אל התירוש או אל היין, יש צורך במזרק מדויק, מזרק סטנדרטי של 10 מ"ל שניתן להשיג בכל בית מרקחת, אמור להספיק, אם כי, לצורך מדידה מדויקת יותר, מומלץ להשתמש בפיפטה - אביזר מעבדתי עשוי מזכוכית שמאפשר מדידה מדויקת של נוזלים בכמויות קטנות.

מד pH:

אם החלטתם לקחת צעד אחד קדימה ולהכין יין בצורה מקצועית של ממש, האביזר הראשון שתזדקקו אליו הוא מד pH שיאפשר לכם לעקוב אחרי חומציות היין ולבצע תיקונים בהתאם (על פי רוב, הוספת חומצה), המד שתצטרכו הוא כזה מסוג מד 'טסטר', כלומר, מד שבו החיישן שמודד את החומציות נמצא בקצה גוף המד ולא באלקטרודה נפרדת כפי שקיים במדים מעבדתיים יקרים יותר.

בנוסף למד עצמו, תצטרכו להצטייד גם בתמיסות 'בופר' שמשמשות לכיול המד לפני כל שימוש.

מידע נוסף בנוגע לשימוש במד pH במהלך הכנת יין תוכלו לראות כאן.

ציוד סחיטה

לצורך הפרדת היין מהקליפות לאחר התסיסה, מומלץ להצטייד במסננת רחבה ובכד בנפח של כמה ליטרים שישמש להעברת הקליפות אל המסננת, לצורך מיצוי נוזל נוסף מהקליפות, תוכלו לבצע סחיטה ידנית בעזרת רשת (ניתן להשתמש ברשת מהסוג שמשמש למניעת כניסת מעופפים בחלונות אותה ניתן לרכוש לפי מטר בכל חנות טמבור), כמות הנוזלים שניתן למצות בסחיטה ידנית הינה קטנה יחסית לסחיטה במכבש, כך שאם אתם מתכוננים להכין כמויות גדולות של יין יתכן שכדאי לכם לשקול רכישת 'פרס' - מכבש ייעודי לסחיטת ענבים שיקל עליכם את מלאכת הסחיטה ויאפשר מיצוי כמות גדולה יותר של יין.

הפרס הפופולרי ביותר אצל מכיני יין ביתיים הוא פרס סל מעץ שפועל בעזרת מנגנון ראצ'ט, סוג נוסף של פרס, הוא פרס בורג מנירוסטה שפועל בעזרת ידית הברגה רציפה, מחירו של האחרון יקר יותר, אולם הוא מסיבי יותר וקל לניקוי ולחיטוי לעומת מכבש העץ, מחיר התחלתי של מכבש לשימוש ביתי הוא כ- 1000 שקלים, כך שכדאי לכם לשקול היטב את הצורך שלכם בו לפני החלטה על רכישת אחד כזה.

מיכל יישון

דמיג'אן:

הדמיג'אן הוא מיכל מזכוכית בעל גוף רחב וצוואר צר שמשמש ליישון היין בשלבים שלאחר ההפרדה מהקליפות (בייצור של יין לבן החל משלב התסיסה האלכוהולית וביין אדום לאחר התסיסה), הדמיג'אן הוא כלי אידיאלי לאחסון היין, מאחר שהוא מאפשר אטימות גבוהה בפני חדירה של אוויר (האוויר מכיל חמצן - האויב מס' 1 של היין) אל תוך היין, עקרון חשוב בנוגע לדמיג'אן הוא הצורך לוודא כי הוא מלא ביין עד שפתו (ליתר דיוק - כמעט עד שפתו, שכן יש צורך להשאיר רווח של כ- 2 ס"מ בין היין למכסה), אחרת, החמצן שנמצא בחלל האוויר שבראש הדמיג'אן עלול לקלקל את היין.

הדמיג'אן קיים בגדלים הבאים: 5, 10, 15, 20, 25, 34, ו- 54 ליטרים, והוא מגיע בתוך סל מפלסטיק שמאפשר נשיאה נוחה של הדמיג'אן, בכדי לשמור על הדמיג'אן מלא לאורך כל שלבי הייצור, יש לבחור בדמיג'אן בנפח שמקביל לנפח היין שצפוי בתוצר הסופי, כלומר, כמות היין שתעבור לבקבוקים בסופו של תהליך, ניתן לשער את הכמות הסופית לפי משקל הענבים שבהם נעשה שימוש להכנת היין.

במהלך השפיות (בעיקר אלו הראשונות), כמות היין צפויה לרדת בעקבות משקעים שונים ששוקעים אל תחתית הדמיג'אן ומסולקים בתהליך השפייה, בכדי שניתן יהיה למלא את חלל האוויר שנוצר בדמיג'אן בשלבים אלו, יש לשמור מראש כמות נוספת של יין במכלים קטנים יותר ואיתה להשתמש למילוי הדמיג'אן בכל פעם שכמות היין בדמיג'אן קטנה מכל סיבה שהיא, ניתן להשתמש למטרה זו בכדי זכוכית/דמיג'אנים בנפח של 2 או 5 ליטר, בכמויות קטנות יותר, ניתן להשתמש בבקבוקי פלסטיק של מים-מינרליים או שתייה קלה שנשטפו וחוטאו, את בקבוקי הפלסטיק יש למלא כמעט עד שפתם ולסגור את הפקק תוך כדי מעיכת הבקבוק, כך שלא יישאר בבקבוק חל אוויר גם לאחר הסגירה.

כאמור, ניתן להשתמש במיכל 'תמיד-מלא' גם כמיכל יישון, שימוש במיכל כזה, מייתר את הצורך שבשמירת יין לטופינג, שכן ניתן להתאים את נפחו לנפח היין.

מכסה ונשם לדמיג'אן:

את הדמיג'אן סוגרים בעזרת מכסה ייעודי המתאים לגודל הדמיג'אן, קיימים שני סוגים עיקריים של מכסים - מכסה מגומי ש'מתלבש' מעל צוואר הדמיג'אן, או, פקק סיליקון אותו תוחבים אל תוך פיית הדמיג'אן.

במרכז המכסה, ישנו נקב ייעודי אליו תוחבים את ה'נשם' - אביזר עשוי פלסטיק שמשמש כשסתום חד כיווני המונע כניסת אוויר אל היין אך מאפשר פליטה של גזים מהיין החוצה, את הנשם יש למלא במים עם חומר חיטוי (תמיסה של ביסולפיט ומלח לימון), או בוודקה, חלק מפקקי הסיליקון שנמכרים בחנויות, מגיעים כשהם ללא נקב לנשם, במקרה כזה, יש לקדוח נקב בעזרת מקדחה.

ציוד שפייה

קנה שפייה:

קנה השפייה הוא צינור קשיח שמוחדר אל היין במיכל העליון (המיכל המלא) בתהליך השפייה ומטרתו לאפשר שליטה על ריקון המיכל מבלי לגרום להעברה של שכבת המשקעים בתחתית המיכל, זאת בשונה משימוש בצינור בלבד שנוטה להתעקל בתוך המיכל וכך להקשות על ביצוע השפייה בצורה בטוחה. אל הקצה העליון של קנה השפייה מתחבר הצינור שדרכו עובר היין אל המיכל התחתון. בקצה התחתון של קנה השפייה מורכב בדרך כלל מכסה מפלסטיק שמקל על העברת היין ללא המשקעים. בכדי להתחיל את פעולת השפייה יש ליצור וואקום בתוך הצינור, פעולה שניתן לעשות בעזרת שאיפת אוויר באמצעות הפה, קיימים גם סוגים שונים של קני שפייה שכוללים משאבה שמאפשרת את התחלת השפייה בצורה אוטומטית (דגם מנירוסטה, דגם מפלסטיק).

צינור:

כצינור עבור השפייה, יש לבחור בצינור מפלסטיק גמיש או מסיליקון בקוטר שמתאים לקנה השפייה שברשותכם, אורך הצינור צריך להיות מקביל למרחק שבין הקצה העליון של קנה השפייה ועד לתחתית המיכל הריק (המיכל התחתון), כמובן שמומלץ להצטייד בצינור מעט יותר ארוך בכדי לייצר גמישות מבחינת גבהים ומרחקים בתהליך השפייה.

מיכל לשפייה:

תהליך השפייה דורש שימוש במיכל נוסף בנפח שמקביל לנפח היין במיכל היין המקורי, אליו מועבר היין. הדרך האופטימלית היא לעשות שימוש בדמיג'אן נוסף לצורך השפייה, כך ניתן להשאיר את היין בדמיג'אן אליו הוא הועבר במהלך השפייה מבלי להחזיר אותו למיכל המקורי, אם אין ברשותכם דמיג'אן נוסף בנפח המתאים, תצטרכו להשתמש במיכל אחר (מיכל התסיסה לדוגמה) אליו תעבירו את היין במהלך השפייה, במקרה כזה יש צורך לבצע שפייה חוזרת של היין אל הדמיג'אן המקורי (לאחר ניקויו), השפייה הנוספת חושפת את היין לכמות נוספת של חמצן, כך שבהחלט מומלץ לחסוך אותה ולרכוש דמיג'אן נוסף לצורך השפייה.

ציוד בקבוק ופיקוק

בקבוקים:

הבקבוק הסטנדרטי עבור יין הוא בקבוק זכוכית בצבע כהה (ירוק/חום) בנפח של 750 מ"ל שמתאים לסגירה באמצעות פקק שעם.

דלי בקבוק:

מיכל פלסטיק שבתחתיתו מותקן ברז, אליו מעבירים את היין וממנו ממלאים את הבקבוקים, נתן לרכוש ברז מתאים בחנויות המתמחות ולהרכיב אותו בתחתיתו של דלי פלסטיק.

אביזר מילוי בקבוקים:

קיימים אביזרים שונים שמשמשים למילוי הבקבוקים, מטרת אביזרים אלו היא להפחית את החשיפה של היין לחמצן בעת מילוי הבקבוק ולאפשר מילוי הבקבוק עד לגובה מוגדר מראש, האביזר הבסיסי והשימושי ביותר הוא 'משפך מילוי' שמותקן בו שסתום שעוצר את מילוי הבקבוק עם הגעת מפלס היין לגובה שהוגדר מראש, בכדי למלא את המשפך ביין לצורך מילוי הבקבוקים, יש להרכיב צינור לפיית הברז בדלי הבקבוק ולהביא את קצהו השני של הצינור אל המשפך.

פקקים:

הדרך הטובה ביותר לסגירת בקבוקי יין היא באמצעות פקק שעם, קיימים שני סוגים עיקריים של פקקי שעם - פקק 'שעם טבעי' שחקוק בשלמותו מקליפת עץ השעם ופקק שעם 'אגלומרט' שמורכב משבבים של שעם שמודבקים יחד, הסוג המומלץ עבור יצרני יין ביתי הוא פקק שעם מסוג 'מיקרו אגלומרט' שמספק תמורה טובה במחיר זול יחסית לשעם טבעי.

פוקק:

את פקק השעם, מחדירים לצוואר הבקבוק בעזרת מכשיר פיקוק ייעודי, המכשיר, מכווץ את הפקק ובו זמנית מחדיר אותו לצוואר הבקבוק, בתוך צוואר הבקבוק, פקק השעם מתרחב בחזרה ומספק אטימה מושלמת. הפוקק המצוי הוא פוקק שמכונה 'פוקק פורטוגלי' שבשונה מהפוקק הידני (פוקק ידני לרכישה מאמזון, פוקק ידני לרכישה מעליאקספרס) מאפשר את ביצוע הפיקוק בנוחות כאשר אין צורך לאחוז את הבקבוק בזמן החדרת הפקק, בנוסף, פוקק ידני אינו מתאים לשימוש עם פקקי 'מיקרו-אגלומרט' שדורשים יכולות דחיסה גבוהה יותר.

קפסולות:

את צוואר הבקבוק ניתן לעטוף בקפסולה עשויה PVC, מטרת הקפסולה היא אסטטית בעיקר, אך גם כהגנה על פקק השעם מפני אבק ולכלוך, את קפסולות ה- PVC, 'מלבישים' על גבי צוואר הבקבוק ומכווצים בחום בעזרת 'אקדח-חום' או מכשיר ייעודי לכיווץ קפסולות, בהעדר מכשור מתאים, ניתן לכווץ את הקפסולה באמצעות טבילת צוואר הבקבוק העטוף בקפסולה, כשהבקבוק הפוך, בתוך קומקום/סיר ובו מים רותחים, כיווץ הקפסולות בצורה זו אינו מומלץ שכן בדרך זו, עלול להיווצר עובש על גבי פקק השעם.

חומרים:

מעבר לענבים, לצורך הכנת יין בצורה מקצועית יש צורך גם בחומרים הבאים:

שמרים יבשים ליין

שמרים יבשים בתצורה דומה לזו של שמרים יבשים לאפייה, מבין השמרים שנמכרים בארץ, קיים סוג אחד בלבד של שמרים שנמכר באריזות קטנות שמתאימות לכמויות של יצרנים ביתיים (ניתן להזמין גם מאמזון - שמרי Red-Star כשרים למהדרין אך לא לפסח), שאר סוגי השמרים שמשווקים בארץ, נמכרים באריזות שמכילות כמות המתאימה לאלפי ליטרים של יין. עם זאת, בחלק מהחנויות ניתן לרכוש שמרים מזנים שונים בכמויות קטנות שמתאימות ליצרנים ביתיים, חנויות אלו מחלקות אריזות גדולות של שמרים לאריזות קטנות יותר, או לחילופין מוכרות את השמרים לפי משקל מתוך אריזה גדולה, אפשרות נוספות להשגת שמרים, היא דרך יקבים מסחריים - אם יש לכם קשר עם יינן או עם עובד ביקב, סביר להניח שתוכלו להשיג מהיקב את כמות השמרים הקטנה שדרושה לכם.

אבקת מטה-ביסולפיט (גופרית דו-חמצנית) משמשת כחומר משמר וכחומר חיטוי:

גם כאן האריזות המקוריות הן גדולות יחסית ומכילות 1 ק"ג, עם זאת, לצורך חיטוי נעשה שימוש בכמות גדולה יחסית של החומר ובנוסף, מחיר אריזה כזו אינו יקר כל כך. בכל מקרה, חלק מהחנויות מחלקות אריזות של ביסולפיט לאריזות קטנות יותר, כך שתוכלו לבחור לרכוש אותן.

שבבי עץ אלון (צרפתי או אמריקאי):

בשלב היישון ניתן להוסיף אל היין שבבי עץ במטרה להעניק לו את הניחוחות האופייניים ליישון בחבית, קיימים שני סוגים של שבבי עץ - שבבי עץ אלון אמריקאי ושבבי עץ אלון צרפתי, לכל אחד מהסוגים קיימים ניחוחות שונים ותוכלו לבחור את זה המתאים לכם, או לערבב משני הסוגים, שבבי העץ נמכרים בדרך כלל באריזות גדולות של 1 ק"ג או לחילופין לפי משקל.

קיימים גם סוגים אחרים של פיסות עץ אלון לתוספת ליין כמו לוחות ('סטייבס'), עם זאת, על פי רוב הם מגיעים בגדלים שאינם מתאימים לשימוש בדמיג'אן סטנדרטי.

למאמר 'ספקי ציוד וחומרים להכנת יין'

[אורח]

שלום, רציתי לשאול האם בשביל מילוי הבקבוקים בסוף התהליך, צריך להעביר את היין למיכל אחר או למיכל התסיסה, או שאפר להעביר ישר מהדימיגאן ע"י קנה שפיה ישר לבקבוק?

[אליהו - מנהל]

שלום,

אפשר בהחלט לבצע שפייה ישר מהדמיג'אן, אבל אני אוהב להעביר לדלי בִּקבוק עם ברז, גם כי הברז מאפשר שליטה טובה יותר בתהליך, וגם כי כך מרוויחים שפייה נוספת לפני הבקבוק כדי לוודא שלא נשארים משקעים בכלל.

בהצלחה,