חשוב לוודא שהתסיסה המלולקטית הסתיימה לפני שמבקבקים, אחרת היא עלולה להתרחש/להמשיך בבקבוק ולהביא להגזת היין ובמקרה הגרוע גם לדחיפת פקק השעם או להתפוצצות הבקבוק. יתכן שישנם כאלו שאינם מקפידים על כך, אבל זה סיכון מיותר שניתן למנוע בקבלות באמצעות בדיקת סיום התסיסה המלולקטית. אפשר לקנות ערכה לבדיקה אצלי או לשלוח דגימה למעבדה.
קשה לדעת למה הכוונה 'מעופש', מה שמצוי זה ריח מסריח כמו של ביצים סרוחות או ביוב, זו תופעה שנקראת חיזור והיא מתרחשת כתוצאה ממחסור בחמצן, בימים הראשונים של התסיסה כדאי להעשיר את היין בחמצן באמצעות ריקון חלק מהנוזל שבמיכל ושפיכתו מגובה בחזרה על היין. בדרך כלל לאחר התסיסה לא נשאר ריח כזה.
צריך להיזהר עם זה כי בסינון עם מסננת רגילה היין נחשף להמון חמצן.
אולי אפשר להצמיד בד סינון לקצה של צינור השפייה ולוודא כי קצה הצינור נמצא מתחת גובה היין.
בעיקרון הוראות היצרן זה להשתמש בהכל כשפותחים את האריזה (זו אריזת וואקום) עם זאת יש כאלו שכן שומרים משנה לשנה - צריך לאטום את החבילה היטב עם מינימום אוויר ולשמור במקרר לא במקפיא.
אם אתה רוצה, אפשר לרכוש אצלי בביתר עילית שמרים בכשרות עדה"ח בכמויות קטנות:
053-317-4066
בוודאי, היין כרגע מאוד 'סגור' ולוקח זמן עד שכל הטעמים יוצאים ממנו והוא יקבל טעמים עמוקים יותר, כמובן שגם תוספת של עץ אלון משפיעה על טעמי היישון של היין.
כן, זה השסתום, הגולה יושבת על פתח עגול בצורה אטומה ורק אם יש לחץ של גז היא קופצת למעלה ומשחררת וחוזרת למקומה. יש כאלה שבאמת חוששים שזה לא אטום לגמרי ומשתמשים עם פקק סיליקון ונשם רגיל במקום, אבל בד"כ כן משתמשים עם הנשם המצורף.
בעיקרון זה ממש לא מומלץ, א' כל כי הפתח שלהם רחב כך שכל מ"מ שהוא לא מלא זה הרבה אוויר, ובנוסף, אני לא יכול להיות בטוח שהם באמת אטומים לחלוטין. אני בהחלט ממליץ בחום להשתמש בדמיג'אן או במיכל 'תמיד מלא, כך אתה יכול להיות רגוע שהיין באמת מוגן.
ברמה המדוייקת, צריך לשלוח לבדיקת מעבדה כדי לדעת בדיוק. באופן כללי, אפשר לחשב לפי הבריקס ההתחלתי, בערך 57% מהבריקס ההתחלתי, לדוגמה, מ-25 בריקס נקבל 14.25% אלכוהול (כמובן בהנחה שהתסיסה הסתיימה לחלוטין וכל הסוכר הפך לאלכוהול).