אינני יודע. ראיתי שמשתמשים בזה ביקבים עם כשרות מהדרין כך שצריך להיות כזה עם אישור כשרות תשאל בבד"ץ העדה"ח.

נשמע כמו פלור, זה קורה בעקבות חשיפה לחמצן, היין לא היה סגור? יש איזה חור במיכל?
בשלב הזה יש להסיר את כל הפלור ולהוסיף ביסולפיט. יש בחנויות המתמחות גם תכשיר 'אנטי פלור' שכדאי להוסיף ליין.

תודה לאורח על המידע בנוגע ליין שני, רק אוסיף כמה הערות:

• להכנת סוכר אינוורטי בבית יש להרתיח את הסוכר עם המים בתוספת חומצה טרטרית או מלח לימון ביחס של 1 גר' לכל ק"ג סוכר, זה מזרז את תהליך הפירוק של הסוכר והפיכתו לסוכר אינוורטי. כמובן שאם מכינים סוכר אינוורטי אפשר להמיס אותו היטב במים ולערבב עם הקליפות.

• ביין שני אנו יוצאים מנקודת הנחה שאין בכלל חומצה בתערובת כך שיש להוסיף כ-6 גר' חומצה טרטרית לליטר מים. אם יש לכם אפשרות לבדוק pH, מומלץ להוסיף חומצה בכמות הנדרשת להורדת ה-pH ל-3.5,את ה-pH מומלץ לבדוק אחרי השרייה של המים עם הקליפות למשך מספר שעות ואז לבצע את תיקון החומצה.

• לגבי חישוב כמות הסוכר, כלל אצבע עבור כל 1 בריקס צריך להוסיף למים 13 גר' סוכר לליטר.

• מכיוון שיין שני הוא יין קל ועדין, מאוד מתאים להכין אותו מתוק/חצי מתוק/חצי יבש, אפשר לעצור את התסיסה בקור, או להוסיף סוכר אחר כך לפי הטעם, כמובן שאם יש סוכר שיורי חייבים לייצב את היין עם סורבט - אחרת יש חשש להתפוצצות הבקבוקים, ביין שעבר תסיסה מלולקטית אין להשתמש עם סורבט, זה עלול ליצור טעמי לוואי, במקרה של שימוש בסורבט יש להשתמש במקביל ב-SO2 כדי למנוע את התסיסה המלולקטית.

בהצלחה לכולם!

כדאי לחשוב היטב על כל העלויות הנלוות, זה הרבה יותר ממה שחושבים.
ראיתי כאן פרסום על קורס לניהול יקבים, לא מכיר.
אולי תפנה לחברי אברמי בורשטטין מ'סברי - המרכז למקצועות היין' הוא מתמצא יותר בתחום, אולי יש לו קורסים בעניין.

בנוסף, למעוף מטעם משרד הכלכלה יש שירות ליווי עסקי לעסקים קטנים או לכאלו שרוצים לפתוח עסק קטן, כדאי לפנות אליהם לקבל ליווי עסקי כללי אם רוצים לפתוח משהו עסקי.

בהצלחה!

לא מכיר בקטריה עם כשרות בכמויות קטנות, ביקבים שאני מכיר לא משתמשים בבקטריה בכלל. תנסה ביקבים לקבל או בקטריה או יין במהלך תסיסה מלולקטית או אחרי סיום התסיסה המלולקטית אם עדיין לא הוסיפו לו SO2 ולערבב עם היין.

בגדול, טעמי לוואי 'חיזוריים' כתוצאה משהייה ארוכה על השמרים. ערבוב של המשקעים מידי פעם מפחית את הסיכון, בכל מקרה כדאי לעקוב ולטעום מידי פעם.

כתבתי על זה כאן, אין הבדל מהו מקור האלכוהול.

לא ידוע לי על ענבים ליין בעונה זו.

אין לי נסיון בזה.

א. אין בעייה אם זה נקי ומחוטא.
ב. אין צורך.

לא בהכרח, גם אחרי ירידת הכיפה עדיין יש תסיסה וגם אחרי סיום התסיסה עדיין יש שאריות גז שממשיכות להיפלט מהיין, יש לסחוט את היין ולהעביר לדמיג'אן.

כפי הידוע לי וכפי ששמעתי מכמה מומחי כשרות - לא, זהו חומר כימי טהור.

אחרי סיום התסיסה ההידרומטר יכול לתת רק אינדיקציה לסיום התסיסה אבל לא לרמת האלכוהול ו/או הסוכר. ההידרומטר בסך הכל מודד משקל סגולי וביין אחרי תסיסה המשקל הסגולי מושפע מריכוז הסוכר והאלכוהול כך שמדידה בהידרומטר בלבד לא מספקת מידע על ריכוז הסוכר והאלכוהול לחוד.
כן אפשר להעריך את ריכוז האלכוהול לפי האלכוהול הפוטנציאלי בתחילת התסיסה.

לא נראה לי, תטעם.

להשיג בקטריה או להוסיף יין/משקעים של יין שנמצא באמצע או עם סיום התסיסה המלולקטית.

בדרך כלל עם סיום התסיסה האלכוהולית. חשוב לוודא כי התנאים הסביבתיים מעודדים את התפתחות התסיסה. כעבור כחודש כדאי להתחיל לבדוק אם התסיסה המלולקטית כבר הסתיימה.

כן, כדי לאפשר לגז שנותר מומס ביין להתנדף. בכל מקרה צריך למלא (כמעט) עד למעלה ולאטום לחלוטין (מלבד הנשם).

לאיזו מטרה? כדי להשאיר את היין מתוק או כדי להוסיף אלכוהול?
במקרה הראשון חשוב לייצב את היין עם סורבט כדי למנוע תסיסה חוזרת עם הוספת הסוכר, במקרה השני תצטרך להוסיף שוב שמרים כדי לחדש את התסיסה.

אכן, כרגע אני ממליץ לבצע שפייה ראשונה עם סיום התסיסה המלולקטית.
את סיום התסיסה המלולקטית ניתן לבדוק באמצעות בדיקת כרומטוגרפיה - ניתן לרכוש ערכה לביצוע הבדיקה אצלי. אפשר גם לשלוח דגימה מהיין לבדיקה במעבדה (לחלק מהיקבים הגדולים יש שירות מעבדה).

כדאי בחדר חשוך או לעטוף עם כיסוי שימנע את חדירת קרני האור, לקרני האור יש יכולת לפגוע ביין.