תודה רבה אליהו בתשובתך סייעת גם לי

רק לשים לב שבהעברת דיסקית צריך למלא את החבית במים כל בערך חודש למשך יום אחד לרוקן ולייבש ולהעביר עוד דסקית כדי שהחבית לא תתייבש.
עוד דבר, תמיסת ביסולפיט תפחית חלק מטעמי החבית לאורך זמן.

זה פלור, יש תכשיר שנקרא 'אנטי פלור'. אבל דבר ראשון אתה חייב לוודא שאין לך מיכל חצי מלא, זה דבר שאסור שיקרה בשום פנים ואופן, כלל ברזל בהכנת יין - כל המיכלים מלאים עד למעלה ואטומים לחלוטין! תסיר את הפלור ותעביר מיידית למיכלים קטנים יותר בתקווה שלא מאוחר מידי (פשוט תבדוק בטעם אם היין מחומצן).

שום דבר כאן הוא 'לא הגיוני' אבל יש לך כאן שלוש בעיות: סוכר שיורי מעט גבוה - צריך להיות מתחת 2, אבל לא יודע אם הייתי עושה מאצים כרגע לחדש תסיסה. VA מעט גבוה אבל עדיין בתחום התקין (מתחת ל-1.2) תמשיך לשמוא על הגיינה ועל המנעות מחשיפה לחמצן, ועל כולם, ה-pH הגבוה בצורה מדאיגה, הבעיה שלך היא שבו זמנית גם ה-TA שלך גבוה (כתבת טרטרית 6.79 אבל אני מניח שהתכוונת ל-TA שכולל את כל החומצות ביין) כך שלא בטוח שאתה יכול להוסיף חומצה, זה יכל להרוס את הטעם. תנסה להוסיף חומצה לדוגמיות קטנות ותבדוק האם וכמה אפשר להוסיף בלי להרוס את הטעם.

התסיסה המלולקטית יכולה לקחת כמה שבועות עד כמה חודשים, אי אפשר לשער, צריך לבדוק במעבדה כדי לדעת אם היא הסתיימה. אפשר להעביר לחבית עוד לפני המלולקטית, אבל בשלב הזה לא כדאי להפריע למלולקטית עם החשיפה לחמצן שכרוכה בהעברה לחבית. מומלץ להמתין עד סיום המלולקטית ואז לבצע שפייה ולהעביר לחבית.

חודש זה לא הרבה, תיאורתית עלולים להיווצר ניחוחות חיזוריים מהמשקעים אבל אם התסיסה היתה בריאה לא אמורה להיות בעיה, בכל מקרה, ברגע שהמלולקטית מסתיימת תבצע שפייה.

לדעתי תוך כמה ימים, אבל בכל מקרה לא תמיד רואים את זה בבירור. כדאי לחמם מעט את החדר ל-22 מעלות כדי לעורר את הבקטריה, אחר כך אפשר להוריד לסביבות ה-20 מעלות.

זו תופעה שנקראת 'פלור' בדרך כלל זה מראה על חשיפה של היין לחמצן, כמובן שככל שאין ביסולפיט היין חשוף יותר לפגיעה הן מחיידקים והן מחמצון, אבל אתה לא יכול להוסיף ביסולפיט לפני סיום המלולקטית. בכל מקרה תסיר את הפלור שאתה רואה ותוודא שהמיכל מלא עד למעלה ואטום לחלוטין, יש גם תוסף שנקרא 'אנטי פלור' שמגן על היין.

תודה רבה למנהל שאישר את פרסום התגובה.
ושוב תודה על המשוב...
לגבי החומצה הטרטרית - לדעתי בכל מקרה מומלץ לבצע בדיקות ולא להוסיף בהשערה.
לגבי הוספת סובט יש לציין שיין שעבר תסיסה מלולקטית לא מסתדר עם סורבט ומפתח טעמים לא רצויים.
יישר כח!

אינני יודע. ראיתי שמשתמשים בזה ביקבים עם כשרות מהדרין כך שצריך להיות כזה עם אישור כשרות תשאל בבד"ץ העדה"ח.

כדאי לחשוב היטב על כל העלויות הנלוות, זה הרבה יותר ממה שחושבים.
ראיתי כאן פרסום על קורס לניהול יקבים, לא מכיר.
אולי תפנה לחברי אברמי בורשטטין מ'סברי - המרכז למקצועות היין' הוא מתמצא יותר בתחום, אולי יש לו קורסים בעניין.

בנוסף, למעוף מטעם משרד הכלכלה יש שירות ליווי עסקי לעסקים קטנים או לכאלו שרוצים לפתוח עסק קטן, כדאי לפנות אליהם לקבל ליווי עסקי כללי אם רוצים לפתוח משהו עסקי.

בהצלחה!

בגדול, טעמי לוואי 'חיזוריים' כתוצאה משהייה ארוכה על השמרים. ערבוב של המשקעים מידי פעם מפחית את הסיכון, בכל מקרה כדאי לעקוב ולטעום מידי פעם.

כתבתי על זה כאן, אין הבדל מהו מקור האלכוהול.

לא ידוע לי על ענבים ליין בעונה זו.

א. אין בעייה אם זה נקי ומחוטא.
ב. אין צורך.

לא בהכרח, גם אחרי ירידת הכיפה עדיין יש תסיסה וגם אחרי סיום התסיסה עדיין יש שאריות גז שממשיכות להיפלט מהיין, יש לסחוט את היין ולהעביר לדמיג'אן.

שלום אליהו, אני לא פותח השאלה, אך כתבת משהו מעניין :
"אחרי סיום התסיסה ההידרומטר יכול לתת רק אינדיקציה לסיום התסיסה"
האם הכוונה היא גם לתסיסה המלולקטית ?? ואם כן, אז האם אפשר להשתמש בכך במקום בערכת תסיסה מלולקטית ? (גם אם לא באופן מקצועי ומדויק)
ואם כן, אז מה הערך שאני אמור לראות בהידרומטר בכדי לדעת שהתסיסה המלולקטית הסתיימה

תודה