לא, אתה צריך בערך 30 מ"ג/ליטר נגד חימצון. ולכן מוסיפים מידי פעם כדי לפצות על הקשירה. בפועל, בסך הכל צריך להקפיד שהריכוז הכללי כולל הגופרית הקשורה לא תעבור את ה-150 מ"ג/ליטר.
בדרך כלל עם סיום התסיסה האלכוהולית. חשוב לוודא כי התנאים הסביבתיים מעודדים את התפתחות התסיסה. כעבור כחודש כדאי להתחיל לבדוק אם התסיסה המלולקטית כבר הסתיימה.
לא מאוד קריטי, אם התסיסה מסתיימת עד למשקל סגולי של 0.995 בערך סביר להניח שלא נשארה כמות משמעותית של סוכר שיורי. כאן יש מדריך לתסיסה תקועה, אם רוצים להשאיר את היין אם סוכר שיורי (יין מתוק/חצי מתוק/חצי יבש) צריך ליצב את היין עם סורבט, יש הנחיות כאן.
בעזרת בקבוק שטיפה מעבדתי, שטפו את אלקטרודת המד משאריות תמיסת השימור, לאחר השטיפה, נערו את המד מעודפי המים ונגבו בעזרת רכה או מגבת נייר, שימו לב שלא לגעת עם המטלית בבועת הזכוכית של האלקטרודה עצמה אלא רק בחלקו החיצוני של המד.
למה צריך בקבוק שטיפה והאם לשטוף במים מזוקקים
אשמח אם תרחיב בעניין
תודה רבה
אתה צודק,
האמת שצריך להמתין שהיין יתקרר לאותה טמפרטורה שבה מדדנו את הנפח לפני ההרתחה כדי לוודא שאנחנו מחזירים את היין לאותו נפח בדיוק,
לגבי מד pH, לרוב המדים יש תיקון טמפרטורה אוטומטי (ATC) אבל זה נראה לי עד 50 מע"צ ולא יותר, כך שיש לקרר את היין בכל מקרה,
תודה על ההדגשה,
