לא, אתה צריך בערך 30 מ"ג/ליטר נגד חימצון. ולכן מוסיפים מידי פעם כדי לפצות על הקשירה. בפועל, בסך הכל צריך להקפיד שהריכוז הכללי כולל הגופרית הקשורה לא תעבור את ה-150 מ"ג/ליטר.
בדרך כלל עם סיום התסיסה האלכוהולית. חשוב לוודא כי התנאים הסביבתיים מעודדים את התפתחות התסיסה. כעבור כחודש כדאי להתחיל לבדוק אם התסיסה המלולקטית כבר הסתיימה.
לא מאוד קריטי, אם התסיסה מסתיימת עד למשקל סגולי של 0.995 בערך סביר להניח שלא נשארה כמות משמעותית של סוכר שיורי. כאן יש מדריך לתסיסה תקועה, אם רוצים להשאיר את היין אם סוכר שיורי (יין מתוק/חצי מתוק/חצי יבש) צריך ליצב את היין עם סורבט, יש הנחיות כאן.
@אליהו-מנהל
תודה על התשובה
מה היתרון של בקבוק שטיפה ואיך משתמשים בו? (יש משהו ביוטיוב ?)
מה זה עושה יותר מטבילה במים מזוקקים
(פשוט אין לי איך להשיג עכשיו בקבוק שטיפה)
תודה רבה
אתה צודק,
האמת שצריך להמתין שהיין יתקרר לאותה טמפרטורה שבה מדדנו את הנפח לפני ההרתחה כדי לוודא שאנחנו מחזירים את היין לאותו נפח בדיוק,
לגבי מד pH, לרוב המדים יש תיקון טמפרטורה אוטומטי (ATC) אבל זה נראה לי עד 50 מע"צ ולא יותר, כך שיש לקרר את היין בכל מקרה,
תודה על ההדגשה,